לעשות טוב ולהרוויח טוב: חברות ישראליות שמוכיחות שאפשר את שניהם

תוכן עניינים

יש אמונה נפוצה ששורדת כבר שנים בשוק העבודה: אם אתה רוצה להרוויח טוב, תלך להייטק. אם אתה רוצה לשנות את העולם, תתנדב. כאילו שני הדברים האלה לא יכולים להתקיים יחד באותו מקום עבודה, כאילו יש מחיר שחייבים לשלם על בחירה כזו. אבל המציאות בישראל של 2025 נראית אחרת לגמרי. יש כאן חברות שנבנו מתוך רצון אמיתי לפתור בעיות כבדות, ובמקביל בנו עסקים רווחיים עם גיוסים של עשרות מיליוני דולרים, לקוחות מרחבי העולם ועובדים שמגיעים לעבודה בבוקר עם תחושה שהיום שלהם שווה משהו. ארבע חברות מהאתר מדגימות את זה היטב.

גריינאיי – כשחיסכון בכסף זה גם חיסכון לסביבה

חברת גריינאיי הוקמה ב-2017 על ידי שלושה בוגרי יחידת שלדג, שזיהו בעיה עתיקה בחקלאות המודרנית: חקלאים מרססים את כל השדה בחומרי הדברה כדי להכחיד עשבים שוטים, גם כשאותם עשבים תופסים אחוז קטן מהשטח. התוצאה היא בזבוז כימיקלים, עלויות גבוהות והרס סביבתי מיותר שמצטבר לאורך שנים.

הפתרון שפיתחו הוא מערכת של 24 מצלמות ו-12 חיישנים המותקנת על המרסס הקיים של החקלאי, ללא תלות בדגם. המערכת מזהה בזמן אמת בדיוק היכן נמצאים העשבים השוטים ומרסס רק אותם, במקום לפזר כימיקלים על פני כל השדה. לפי נתוני החברה, החיסכון עומד על כ-88% מעלויות הריסוס בכל טיפול, ומחיר המערכת מוחזר תוך כ-18 חודשים בלבד. גריינאיי גייסה כ-45 מיליון דולר ממשקיעים מובילים ופועלת כיום בשמונה מדינות בארצות הברית, עם תוכניות התרחבות לדרום אמריקה, קנדה ואירופה. כאן האימפקט והרווח הם בדיוק אותו דבר: מה שחוסך לחקלאי כסף, חוסך לסביבה כימיקלים, ומפחית את העמידות של עשבים לחומרי ההדברה – בעיה שהולכת ומחריפה בחקלאות המודרנית.

נו-טראפיק – רמזורים חכמים שמצילים חיים

בפניקס, אריזונה, מספר הרכבים שעוברים ברמזור אדום ירד ב-70% אחרי שנו-טראפיק התקינה שם את המערכת שלה. בבריטיש קולומביה, קנדה, זמן ההמתנה של הולכי הרגל קוצר בחצי. אלה לא מספרים שיווקיים – אלה שינויים שמתורגמים ישירות לחיים שנשמרים ולאיכות חיים שמשתפרת.

נו-טראפיק הוקמה ב-2017 עם חזון פשוט: הפיכת הרמזורים ממכשיר סטטי לרשת חכמה שמנהלת תנועה בהתאם למה שקורה בפועל ברחוב. המערכת מתחשבת בכלי רכב, הולכי רגל, רוכבי אופניים ורכבי חירום, ומכוונת את הזרימה בהתאם. החברה חתמה על עסקאות ב-26 מדינות בארצות הברית, עובדת עם מאות מחלקות תחבורה, ויצרה שותפויות עם חברות כמו מיקרוסופט ואנבידיה. הצוות מונה כ-110 עובדים, רובם בישראל, והחברה גייסה כ-75 מיליון דולר עד היום. עבור מי שמחפש עבודה עם טביעת אצבע ממשית ברחוב – זה מהסוג הנדיר.

אורקם – טכנולוגיה לאנשים שהעולם פשוט שכח לתכנן בשבילם

כ-2.2 מיליארד אנשים בעולם סובלים מליקויי ראייה ברמות שונות. חלק גדול מהם לא יכולים לקרוא שלט, לזהות מי עומד מולם, או להתמצא לבד בחנות. אורקם, שנוסדה ב-2010 על ידי מייסדי מובילאיי, החליטה לטפל בזה בצורה מעשית ולא פילנתרופית.

המוצר הדגל שלה הוא מכשיר זעיר שמתחבר מגנטית לכל מסגרת משקפיים. הוא מסוגל לקרוא טקסט מכל משטח, לזהות פנים ומוצרים ולהעביר את המידע למשתמש בקול – בזמן אמת, ללא חיבור לאינטרנט, עם שמירה מלאה על הפרטיות. מגזין טיים בחר את המוצר ברשימת 100 ההמצאות הטובות של 2019. ב-2018 הפכה אורקם לאחת מ-38 חברות יוניקורן בתחום הבריאות בעולם, לאחר שגייסה למעלה מ-130 מיליון דולר, כולל מאינטל קפיטל. לצד מכשיר הראייה, החברה פיתחה גם מוצרים לאנשים עם דיסלקציה ולאנשים עם ליקויי שמיעה. אלה לא מספרים של עמותה – זה עסק בריא שנבנה סביב בעיה אנושית אמיתית.

בלאק קיוב – כשהאימפקט הוא צדק

לא כל אימפקט מגיע בצורת אפליקציה או מכשיר. לפעמים הוא מגיע בצורת חשיפת הונאה שמסתתרת מאחורי חברות גדולות, או איתור נכסים שנעלמו בגלל מרמה מסחרית. בלאק קיוב, חברת מודיעין עסקי ישראלית שנוסדה ב-2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, יוצאי מודיעין צבאי, עוסקת בדיוק בזה.

החברה פועלת ביותר מ-75 מדינות, מעסיקה למעלה מ-150 עובדים ומשרדיה נמצאים בתל אביב, לונדון, מדריד וסינגפור. מתחילת דרכה היא טיפלה ביותר מ-540 תיקים, עם הישגים מתועדים של גביית 5.3 מיליארד דולר בנכסים ופסיקות משפטיות בהיקף של 14.7 מיליארד דולר לטובת לקוחותיה. הלקוחות הם בדרך כלל חברות גדולות, גופים משפטיים ומשקיעים שנפגעו מהונאה ומחפשים דרך להוכיח את זה ולהחזיר את מה ששייך להם.

בלאק קיוב מייצגת סוג של אימפקט שלא תמיד מקבל את תשומת הלב שמגיעה לו: שמירה על יושרה בשוק העסקי, הגנה על משקיעים לגיטימיים והשבת כספים שנלקחו שלא כדין. עבור מי שיצא ממודיעין צבאי ומחפש מקום שמעריך את הכישורים האלה – ומאפשר לעבוד על תיקים מורכבים עם תוצאה אמיתית – זו כתובת.

מה אפשר ללמוד מארבע החברות האלה?

גריינאיי, נו-טראפיק, אורקם ובלאק קיוב לא נראות דומות על פני השטח. אחת עוסקת בחקלאות, אחת בתחבורה, אחת בנגישות ואחת במודיעין עסקי. אבל יש להן מכנה משותף ברור: הן נבנו סביב בעיה אמיתית שקיימת בעולם, לא סביב טרנד חולף. ודווקא בגלל זה הן מצאו לקוחות שמשלמים, משקיעים שמאמינים בהן וצוותים שנשארים לאורך זמן.

אם אתם מחפשים עבודה ומתלבטים בין משכורת טובה לעבודה משמעותית, יכול להיות שהדילמה הזו מיותרת. בישראל של היום יש לא מעט חברות שבהן שני הדברים האלה הם אותו הדבר – ואחרי שתמצאו אותן, ועבדתם במקום שבו אתם הולכים הביתה בסוף היום עם תחושה שעשיתם משהו שמחוץ לכם, קשה מאוד לחזור למקום שיש בו רק אחד מהם.