רוב האנשים לא מחפשים עבודה שתשנה את העולם. הם מחפשים עבודה שתשלם את החשבונות, שתהיה מעניינת, ואולי גם כזו שיוכלו לספר עליה לחברים בלי להתבייש. אבל יש קבוצה גדלה של אנשים שמוסיפים לרשימה הזו דרישה נוספת: שהעבודה תשאיר סימן של ממש. השאלה היא איך מזהים את החברות האלה מבין כל השאר. כי כמעט כל חברה תגיד לכם שהיא עושה אימפקט, אבל לא כל חברה יכולה לתרגם את זה לתוצאה קונקרטית שאפשר לשים עליה אצבע. הכותרת של מאמר זה לא מקרית – מניעת תאונות דרכים וחשיפת הונאות פיננסיות הן שתי דוגמאות לסוג האימפקט שאפשר לייצר כשבוחרים נכון. ארבע חברות ממחישות את הטווח הזה.
נו-טראפיק – כשהרמזור הופך לחיים שנשמרים
בפניקס, אריזונה, מספר הרכבים שעוברים ברמזור אדום ירד ב-70% אחרי שנו-טראפיק התקינה שם את המערכת שלה. זה לא נתון אבסטרקטי – זה מספר שניתן לתרגם ישירות לתאונות שלא קרו, לנפגעים שלא היו, ולמשפחות שלא קיבלו טלפון ממשטרת התנועה.
נו-טראפיק הוקמה ב-2017 מתוך תפיסה פשוטה: הרמזורים בערים הגדולות עדיין פועלים לפי לוחות זמנים קבועים שנקבעו מראש, ללא קשר למה שקורה בפועל ברחוב. בבוקר עמוס, ברמזור שיש מולו בית ספר, או בצומת שרכב חירום עומד להגיע – המערכת הישנה לא מבחינה. החברה פיתחה מערכת שהופכת כל צומת לנקודה חכמה שמנהלת תנועה בזמן אמת. בבריטיש קולומביה, קנדה, זמן ההמתנה של הולכי הרגל קוצר בחצי ללא פגיעה בזרימה. החברה גייסה כ-75 מיליון דולר, חתמה על עסקאות ב-26 מדינות בארצות הברית ומעסיקה כ-110 עובדים, רובם בישראל.
דארו – בינה מלאכותית שעוזרת לאנשים לתבוע את מה שמגיע להם
מערכת המשפט בעולם המערבי פועלת לפי עיקרון פשוט: אם הפרו את זכויותיך, אתה יכול לתבוע. הבעיה היא שרוב האנשים לא יודעים שהפרו את זכויותיהם, ומשרדי עורכי הדין לא יכולים לעקוב אחרי כל הפרה שמתרחשת בשוק.
דארו, שהוקמה ב-2020 על ידי אביתר בן ארצי, גילה חייט ואלעד שפיגלמן, בנתה פלטפורמה שסורקת מקורות מידע ברשת, מזהה הפרות חוק פוטנציאליות – בעיקר בתחומי הונאות משקיעים וצרכנות פיננסית – ומחברת אותן למשרדי עורכי הדין המתאימים. כבר ב-2021, שנה אחרי הקמתה, ייצרה החברה הכנסות של 50 מיליון דולר למשרדים שעבדו איתה. היא גייסה כ-59 מיליון דולר ומעסיקה כ-110 עובדים. המודל העסקי פשוט: דארו מרוויחה רק כשהלקוח מרוויח, כלומר האינטרסים מיושרים לגמרי.
אורקם – לתת לאנשים את מה שהם כבר לא מצפים לקבל
יש רגע שבו אנשים עם לקויות ראייה חמורות מפסיקים לצפות שהטכנולוגיה תוכל לעזור להם. לא בגלל שהם ציניים, אלא כי שנים של ניסיונות לא הובילו לשום דבר שבאמת עובד ביומיום. אורקם שינתה את זה.
החברה, שנוסדה ב-2010 על ידי מייסדי מובילאיי, פיתחה מכשיר זעיר שמתחבר מגנטית לכל מסגרת משקפיים וקורא טקסט מכל משטח, מזהה פנים ומוצרים, ומעביר את המידע בקול – בזמן אמת, ללא חיבור לאינטרנט. המוצר נבחר ברשימת 100 ההמצאות הטובות של מגזין טיים לשנת 2019. ב-2018 הפכה אורקם לאחת מ-38 חברות יוניקורן בתחום הבריאות בעולם אחרי שגייסה למעלה מ-130 מיליון דולר, כולל מאינטל קפיטל. כ-2.2 מיליארד אנשים בעולם סובלים מליקויי ראייה. אורקם לא מתמודדת עם כולם – אבל כל מכשיר שיוצא מהמפעל הוא מישהו שמתחיל לקרוא שוב.
בלאק קיוב – כשהסימן הוא שהרמאי ספג תוצאות
חשיפת הונאה פיננסית היא אחד הדברים הכי קשים לעשות בעולם העסקי. הצד המרמה בדרך כלל מכסה את עקבותיו, מפזר את הנכסים, ומשתמש בעורכי דין טובים יותר מאשר הצד שנפגע. בלאק קיוב, חברת מודיעין עסקי שנוסדה ב-2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, יוצאי מודיעין צבאי, עוסקת בלהפוך את המשוואה הזו.
החברה מתמחה באיסוף מידע מתקדם עבור לקוחות שנפגעו מהונאות, מרמה והסתרת נכסים – ומסייעת להם להביא ראיות שמחזירות את מה ששייך להם. בלאק קיוב פועלת ביותר מ-75 מדינות, מעסיקה למעלה מ-150 עובדים ומשרדיה נמצאים בתל אביב, לונדון, מדריד וסינגפור. מתחילת דרכה היא טיפלה ביותר מ-540 תיקים, עם הישגים מתועדים של גביית 5.3 מיליארד דולר בנכסים ופסיקות משפטיות בהיקף של 14.7 מיליארד דולר לטובת לקוחותיה. הסימן שמשאירה בלאק קיוב הוא מהסוג שלא רואים בכותרות – אבל מרגישים אותו.
אז איך בוחרים נכון?
ארבע החברות האלה שונות מאוד זו מזו, אבל יש שאלה אחת שאפשר לשאול על כל אחת מהן ולקבל תשובה ברורה: אם מחר החברה הזו נסגרת, מי ירגיש את זה מחוץ לחדר הישיבות? בנו-טראפיק – הערים שמחוברות למערכת. בדארו – האנשים שזכויותיהם הופרו ולא ידעו על כך. באורקם – מיליוני אנשים שחיים עם לקויות ראייה. ובבלאק קיוב – כל מי שתיקו תלוי עכשיו. זו שאלה טובה לשאול כשמחפשים עבודה שמשאירה סימן. התשובה עליה, יותר מכל תיאור תפקיד או שיחת היכרות עם מגייסת, אומרת לכם מה החברה הזו באמת עושה בבוקר כשכולם מגיעים לעבודה.