אימפקט
ג׳ובס

מקצועות מודיעין אזרחיים: לאן פונים בוגרי יחידות מודיעין

תוכן עניינים

מי ששירת שלוש שנים או יותר ביחידת מודיעין יודע דבר אחד טוב מאוד: לנתח כמות עצומה של מידע, לזהות בו את מה שחשוב באמת, ולקבל החלטות מבוססות תחת לחץ. השאלה שרודפת אחרי כל מי שמשתחרר היא מה עושים עם היכולת הזו בעולם האזרחי, שבו אין כבר סיווג ביטחוני, אין חדר מבצעים, ואין את הדחיפות של משימה מבצעית.

התשובה, כפי שמראה כל בדיקה של האקוסיסטם הישראלי, היא שהיכולות האלה שוות זהב במקומות שאולי לא חשבו עליהם. לא רק בסייבר, אלא בכל תחום שבו יש כמות גדולה של מידע לא מסודר וצריך למצוא בתוכו את הסיפור האמיתי.

התופעה: מיחידת עילית לחדר ישיבות

התופעה הזו לא חדשה, אבל בשנים האחרונות היא הפכה גלויה בהרבה. בעבר בוגרי יחידות מודיעין נמנעו מלהזכיר את השירות שלהם בפומבי, ואילו היום חברות רבות מציגות את הרקע הזה בגאווה כחלק מהמותג שלהן. הסיבה היא פשוטה: מי שעבד שנים בניתוח מידע מורכב תחת אילוצי זמן קשוחים ותקציב מוגבל, מגיע לעולם הסטארט-אפ עם ארגז כלים שכבר עבר מבחן אש. יכולת לעבוד עם צוות קטן על משימה גדולה, לחשוב אסטרטגית, ולזהות דפוסים במידע שאחרים לא רואים, כל אלה תורגמו לא פעם ישירות למוצר עסקי.

דארו: מיחידת המודיעין לחשיפת עוולות תאגידיות

דוגמה ברורה לכך היא דארו, חברה ישראלית שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לסרוק מידע פומבי ולזהות דפוסים של פגיעה רחבת היקף בצרכנים, כמו הפרות פרטיות או גביית עמלות מופרזות. אחת ממייסדות החברה שירתה כשנים כמהנדסת תוכנה ומובילת צוות ביחידת מודיעין, לפני שעברה לעולם המשפט הטכנולוגי. ההיגיון הבסיסי של החברה, לחפש בתוך ים של מידע פתוח את החוט המחבר בין אירועים שנראים לא קשורים, הוא בדיוק סוג העבודה שיחידות מודיעין מתמחות בו, רק שהמטרה כאן היא לחשוף עוולות ולא איומים ביטחוניים.

עבור בוגר יחידת מודיעין שמחפש איפה להמשיך לפתח את מה שלמד, חברה כזו מציעה המשך ישיר של אותה חשיבה, רק בזירה אזרחית לגמרי.

קרביין: מיחידה מובחרת לפתרון חירום

דוגמה נוספת, מכיוון קצת שונה, היא קרביין. מייסד החברה שירת ביחידה מובחרת בצה"ל, וחוויה אישית של תגובת חירום איטית מדי היא שהובילה אותו לפתח פתרון שמעביר למוקדי החירום מיקום מדויק, וידאו חי ומידע קריטי בזמן אמת. הרקע הצבאי כאן לא בא לידי ביטוי בניתוח מודיעיני קלאסי, אלא בהבנה עמוקה של מה קורה בשטח ברגעי משבר, ובאיזה מידע צריך מוקדן כדי לקבל החלטה נכונה תוך שניות.

זו דוגמה טובה לכך שהמעבר מיחידה צבאית לעולם האזרחי לא חייב לשמר את אותו תחום עיסוק, אלא יכול לקחת תבנית חשיבה מהצבא וליישם אותה במקום שנראה, לכאורה, רחוק לגמרי.

בלאק קיוב: כשהמסלול האזרחי הכי קרוב לשירות המקורי

אם יש חברה אחת שממחישה את המעבר הכי ישיר מיחידת מודיעין לקריירה אזרחית, זו בלאק קיוב. החברה הוקמה בשנת 2010 בידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, שני יוצאי אגף המודיעין של צה"ל, ומאז צמחה לאחת מחברות המודיעין העסקי המוכרות בעולם, עם פעילות ביותר משבעים וחמישה מדינות ומשרדים בתל אביב, לונדון, מדריד וסינגפור.

בניגוד לרוב חברות ההייטק, שלוקחות רק את דרך החשיבה שנרכשה בשירות ומיישמות אותה בתחום אחר לגמרי, בבלאק קיוב מדובר בהמשך כמעט טבעי של אותו מקצוע עצמו, רק ללא המדים. איסוף מידע, זיהוי דפוסים וחשיפת מה שמנסים להסתיר, אלה בדיוק הכישורים שנרכשו בשירות, רק שהיום הלקוח הוא חברה פרטית, עורך דין או משקיע, ולא גורם ביטחוני. מי שהתגעגע לא רק לצד האנליטי של השירות אלא גם לחלק המבצעי שבו, מוצא כאן את אחת הזירות האזרחיות הקרובות ביותר לחוויה המקורית.

מה משותף לכל הדוגמאות האלה

מה שמאחד את כל החברות האלה הוא לא רק שהמייסדים באו מרקע צבאי, אלא שהמוצר עצמו בנוי סביב אותה בעיה שיחידות מודיעין פותרות כל יום: יש יותר מדי מידע, והוא לא מסודר, ומישהו צריך למצוא בתוכו את התשובה הנכונה מהר. זו הסיבה שבוגרי יחידות מודיעין לא רק מסתננים לתעשיית ההייטק בכללותה, אלא נוטים במיוחד לתחומים כמו ניתוח נתונים, זיהוי הונאות, אבטחת מידע ומודיעין עסקי.

לסיכום

בוגרי יחידות מודיעין לא צריכים לבחור בין להמשיך במה שהם יודעים לעשות טוב, לבין למצוא קריירה חדשה לגמרי. השוק הישראלי מוכיח שוב ושוב שאותה יכולת בדיוק, לנתח מידע ולמצוא בו את מה שבאמת חשוב, שווה בדיוק כמו שהייתה שווה בשירות הצבאי, רק שהיא הופכת לפעמים למוצר, ולפעמים לחברה שלמה שבנויה עליה מההתחלה.