עבודה שמגנה על הציבור בלי שהציבור יודע: הצד הנסתר של שוק העבודה הישראלי

תוכן עניינים

נהג שעוצר ברמזור אדום בבוקר לא חושב על מי שתכנת את הרמזור. אדם שיושב בשדה תעופה לא שואל את עצמו מי דואג שאף רחפן לא יתקרב למסלול ההמראה. ומשקיע שמקבל בחזרה כסף שנגנב ממנו בהונאה, בדרך כלל לא יודע כמה אנשים עבדו חודשים כדי שזה יקרה. יש בישראל לא מעט אנשים שהעבודה שלהם שומרת על הביטחון, הכסף והזמן של כולנו, ובכל זאת כמעט אף אחד לא מכיר אותם.

למה דווקא העבודות האלה נשארות בצל

הסיבה הראשונה פשוטה: כשהעבודה נעשית טוב, לא קורה כלום. אין תאונה, אין פריצה, אין כותרת בעיתון. הסיבה השנייה היא שחלק מהתחומים האלה דורשים מטבעם דיסקרטיות, ולכן החברות לא ממהרות לספר על הלקוחות שלהן או על הפרויקטים שהן מבצעות. בפועל, מדובר בתחומים שנמצאים בצמיחה, ומחפשים אנשים עם יכולות טכנולוגיות, חשיבה אנליטית ובעיקר תחושת אחריות.

יש גם סיבה שלישית, פחות מדוברת. רוב מחפשי העבודה מכירים את שמות החברות הגדולות שמפרסמות מוצרים לצרכנים, ופחות את החברות שמוכרות לרשויות, לגופי ביטחון או למשרדי עורכי דין. כתוצאה מכך, מועמדים מצוינים פשוט לא יודעים שהאפשרויות האלה קיימות.

הרמזור שחושב בעצמו

מי שעוצר בצומת בהיוסטון או בפיניקס אולי לא יודע את זה, אבל יש סיכוי טוב שהרמזור שמולו מנוהל על ידי מערכת שפותחה בתל אביב. חברת נו טראפיק הוקמה בשנת 2017 על ידי טל קרייזלר, אור סלע ואוריאל כץ, והיא הופכת רמזורים רגילים לרשת חכמה שמתאימה את עצמה לתנועה בזמן אמת. המטרה היא לא רק לקצר את זמני ההמתנה, אלא גם להפחית תאונות ופליטות מזהמות. המערכת של החברה כבר משמשת מאות רשויות תחבורה ביותר מ-40 מדינות ומחוזות בארצות הברית ובקנדה, והיא מעסיקה עובדים במשרדים בתל אביב ובקנזס.

למי שמחפש עבודה, זו דוגמה טובה לאיך נראית השפעה ציבורית בקנה מידה גדול. מהנדס שמשפר את האלגוריתם בכמה אחוזים, משפיע בפועל על חייהם של מיליוני נהגים והולכי רגל, גם אם אף אחד מהם לא ידע את שמו. ולא רק מהנדסים נדרשים כאן. חברה שעובדת מול רשויות ציבוריות צריכה גם אנשי תפעול, מנהלי פרויקטים ואנשים שיודעים לדבר עם עיריות ולהבין את הצרכים שלהן.

העיניים שמסתכלות לשמיים

כיוון אחר לגמרי מגיע מנתניה. חברת עין שלישית מערכות מפתחת מערכות אופטיות חכמות, שמזהות עצמים גם בחושך מוחלט בעזרת צילום תרמי ובינה מלאכותית. אחד התחומים המרכזיים שלה הוא זיהוי רחפנים, איום שהלך והחריף בשנים האחרונות. המוצרים של החברה נמצאים בשימוש צה"ל ומשמשים חברות ביטחוניות מובילות, ולצד זה הם מתאימים גם לשימושים אזרחיים כמו אבטחת שדות תעופה, הגנה על תשתיות חיוניות, שמירה על גבולות ומבצעי חיפוש והצלה.

העבודה בחברה כזו משלבת פיתוח טכנולוגי מתקדם עם תחושה ברורה של שליחות. כל שיפור בזיהוי יכול לתת לכוחות הביטחון עוד כמה שניות קריטיות, ולפעמים זה ההבדל בין אירוע שנמנע לאירוע שמסתיים בפגיעה. מי שמתעניין בראייה ממוחשבת, בעיבוד תמונה או בפיתוח חומרה, ימצא כאן בעיות אמיתיות לפתור.

כשהאמת היא המוצר

בקצה אחר של אותו עולם פועלת חברת בלאק קיוב, חברת מודיעין עסקי ישראלית שהוקמה בשנת 2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, שניהם יוצאי אמ"ן. החברה פועלת ממשרדים בתל אביב, לונדון, מדריד וסינגפור, ומסייעת ללקוחות בסכסוכים משפטיים מורכבים, בחשיפת הונאות ובאיתור נכסים שהוסתרו. לאורך השנים היא טיפלה בתיקים ביותר מ-75 מדינות, ועבודתה סייעה לאתר נכסים בשווי מיליארדי דולרים.

ההגנה על הציבור כאן נראית אחרת. היא לא קשורה לצומת או לשמיים, אלא לעולם הכסף והמשפט. כשנחשפת הונאה, מי שנפגע ממנה יכול לקבל בחזרה את מה שהגיע לו, ומי שמתכנן את ההונאה הבאה מקבל תזכורת שיש מי שבודק. העובדים בחברה, אנליסטים, חוקרים ומומחים מתחומים שונים, עושים את עבודתם הרחק מהזרקורים, ודיסקרטיות היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד.

מי מתאים לעבודה כזו

המשותף לשלוש החברות הוא לא התחום, אלא סוג האנשים שהן מחפשות. אנשים שמסוגלים להתמקד בפרטים קטנים בלי לאבד את התמונה הגדולה, שעובדים טוב תחת לחץ, ושלא זקוקים למחיאות כפיים כדי להרגיש שעשו משהו חשוב. בוגרי יחידות טכנולוגיות ומודיעיניות מגיעים לתחומים האלה עם יתרון ברור, אבל הם לא היחידים. מהנדסים, אנליסטים, משפטנים ואנשי נתונים יכולים למצוא בהם מקום.

כדאי גם לדעת מה מקבלים בתמורה. מעבר לשכר, יש כאן משהו שקשה למצוא בתפקידים אחרים: הידיעה שהעבודה שלכם שומרת על אנשים אמיתיים, גם אם הם לעולם לא ידעו את זה.

איך מוצאים את התפקידים האלה

חלק גדול מהמשרות בתחומים האלה לא מגיע ללוחות הדרושים הגדולים. הן מתפרסמות באתרי החברות עצמן, עוברות מפה לאוזן בין בוגרי אותן יחידות, או מתמלאות דרך המלצות של עובדים קיימים. לכן כדאי לעקוב באופן קבוע אחרי עמודי הקריירה של החברות שמעניינות אתכם, לדבר עם אנשים שכבר עובדים בתחום, ולהגיע לכנסים מקצועיים שבהם החברות האלה מציגות. בראיון עצמו, מעבר לידע המקצועי, מצפים לראות שאתם מבינים את המשמעות של העבודה, ושאתם מסוגלים לשמור על שיקול דעת גם כשאף אחד לא מסתכל.

לסיכום

שוק העבודה הישראלי מלא בתפקידים שלא מופיעים בכותרות, אבל משפיעים על חיי היומיום של כולנו. מי שמחפש קריירה עם משמעות, ומוכן לוותר על הצורך בהכרה ציבורית, ימצא בתחומים האלה עבודה מעניינת, יציבה וחשובה באמת.